בן חסנה ושמעון, נולד בשנת תרפ"ח (1928) בדמשק, בירת סוריה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1936 והוא אז נער בן שמונה. בתל- אביב סיים בית-ספר יסודי, למד מסגרות ועבד בה. בהיותו בן 16- 15 הצטרף ל"הגנה" והשתתף בפעולות רבות של תנועת המרי (בה התאחדו שלושת ארגוני המחתרת: ה"הגנה" האצ"ל והלח"י). ביניהן ההתקפות על מפקדות הבולשת הבריטית ופיצוץ הרכבת.

במלחמת-העצמאות נשלח לעמק-הירדן והיה בין השומרים על מכון-המים שעל הירמוך, ששימש עמדה קדמית להגנת מסדה ושער הגולן. בהתקפה על עמדה זו נפל, ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), אחד מתוך שישה חברים שמצאו את מותם בעמדה. גופותיהם, שנשארו בשטח האויב, הובאו רק כעבור ארבעה חודשים לקבר ישראל בשער הגולן.